Today's mitzvos - Shiur #6

הַמִּצְוָה הַשְּׁלִישִׁית

הִיא הַצִּוּוּי שֶׁנִּצְטַוִּינוּ עַל אַהֲבָתוֹ יִתְעַלֶּה,

וְהוּא: שֶׁנִּתְבּוֹנֵן וְנִסְתַּכֵּל בְּמִצְווֹתָיו וְצִוּוּיָיו וּפְעֻלֹּתָיו, כְּדֵי שֶׁנַּשִּׂיגֵהוּ וְנִתְעַנֵּג בְּהַשָּׂגָתוֹ תַּכְלִית הַתַּעֲנוּג - וְזוֹהִי תַּכְלִית הָאַהֲבָה הַמְּצֻוֶּה.

וּלְשׁוֹן סִפְרֵי: "לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלּוֹקֶיךָ' (דְּבָרִים ו, ה) יוֹדֵעַ אֲנִי כֵּיצַד אֹהַב אֶת הַמָּקוֹם?
תַּלְמוּד לוֹמַר: 'וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל-לְבָבֶךָ' – שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם".
הִנֵּה בֵּאַרְנוּ לְךָ, שֶׁעַל יְדֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת תָּבוֹא לִידֵי הַשָּׂגָה, וְיִמָּצֵא לְךָ תַּעֲנוּג וְתָבוֹא הָאַהֲבָה בְּהֶכְרֵחַ.

וּכְבָר אָמְרוּ, שֶׁמִּצְוָה זוֹ כּוֹלֶלֶת גַּם-כֵּן, שֶׁנִּקְרָא אֵת כָּל-בְּנֵי הָאָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְעַלֶּה וְלָאֱמוּנָה בּוֹ, שֶׁכֵּן אִם אַתָּה אוֹהֵב אֶת מִי שֶׁהוּא, תְּהַלְּלֶנּוּ וּתְשַׁבְּחֶנּוּ וְתִקְרָא בְּנֵי-אָדָם לְאַהֲבָתוֹ - וְזֶה עַל דֶּרֶךְ הַמָּשָׁל - כָּךְ אִם תֶּאֱהַב אֶת ה' בֶּאֱמֶת בְּמַה שֶׁהִגִּיעַ לְךָ מֵהַשָּׂגַת אֲמִתּוּתוֹ, הֲרֵי שֶׁאַתָּה בְּלִי סָפֵק תִּקְרָא אֶת הַפְּתָאִים וְהַסְּכָלִים לִידִיעַת הָאֱמֶת שֶׁאַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ.

וּלְשׁוֹן סִפְרֵי: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה'" - אַהֲבֵהוּ עַל הַבְּרִיּוֹת כְּאַבְרָהָם אָבִיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן" (בְּרֵאשִׁית יב, ה).
כְּלוֹמַר: כְּמוֹ שֶׁאַבְרָהָם, לְפִי שֶׁהָיָה אוֹהֵב - כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַכָּתוּב: "זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (יְשַׁעְיָה מא, ח) - קָרָא בְּעֹצֶם הַשָּׂגָתוֹ אֶת-בְּנֵי הָאָדָם לָאֱמוּנָה מֵרַב אַהֲבָתוֹ, כָּךְ תֶּאֱהָבֵהוּ עַד שֶׁתִּקְרָא בְּנֵי הָאָדָם אֵלָיו.

הַמִּצְוָה הָרְבִיעִית

הִיא הַצִּוּוּי שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִקְבֹּעַ בְּדַעְתֵּנוּ בְּיִרְאָתוֹ יִתְעַלֶּה וּבְמוֹרָאוֹ,

וּבַל נִהְיָה שַׁאֲנַנִּים וּבוֹטְחִים - אֶלָּא נָחוּשׁ לְבִיאַת עָנְשׁוֹ ית' בְּכָל-עֵת.

וְזֶהוּ אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: "אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא" (דְּבָרִים ו, יג).

וּבַגְּמָרָא סַנְהֶדְרִין אָמְרוּ בְּדֶרֶךְ שַׁקְלָא וְטַרְיָא עַל דְּבָרָיו יִתְעַלֶּה: "וְנֹקֵב שֵׁם-ה' מוֹת יוּמָת" (וַיִּקְרָא כד, טז): וְאֵימָא פָּרוֹשֵׁי , דִּכְתִיב: "אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת " (בַּמִּדְבָּר א, יז), וְאַזְהַרְתֵּהּ מִן "אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא"? - כְּלוֹמַר: זֶה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנֹקֵב שֵׁם-ה'" הוּא שֶׁיַּזְכִּיר אֶת-הַשֵּׁם בִּלְבַד בְּלִי שֶׁיְּבָרֵךְ.

וְאִם תֹּאמַר: אֵיזֶה עָווֹן יֵשׁ בָּזֶה? נֹאמַר, שֶׁהוּא מְאַבֵּד אֶת הַיִּרְאָה. כִּי מִיִּרְאַת ה' הוּא, שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ לְבַטָּלָה. וְהָיְתָה הַתְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלָה זוֹ וּדְחִיַּת דָּבָר זֶה בְּכָךְ שֶׁאָמְרוּ: "חֲדָא - דְּבָעֵינָא שֵׁם בְּשֵׁם, וְלֶכָּא", כְּלוֹמַר: שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בְּשֵׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ "יַכֶּה יוֹסֵי אֶת יוֹסֵי":

וְעוֹד: "אַזְהָרַת עֲשֵׂה הִיא, וְכָל-אַזְהָרַת עֲשֵׂה לָא שְׁמַהּ אַזְהָרָה". כְּלוֹמַר: זֶה שֶׁאָמַרְתָּ "אַזְהַרְתַּהּ מִן 'אֶת-ה' אֶלֹקֶךֳ תִּירָא'" לֹא יִתָּכֵן, לְפִי שֶׁזֶּה צִוּוּי - וְהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה - וְאֵין מַזְהִירִין בַּעֲשֵׂה.

הִנֵּה נִתְבָּאֵר שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא" - מִצְוַת עֲשֵׂה.

הַמִּצְוָה הַתְּשִׁיעִית

הַצִּוּוּי שֶׁנִּצְטַוִּינוּ עַל קְדוֹשׁ הַשֵּׁם,

וְהוּא אָמְרוֹ: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (וַיִּקְרָא כב, לב).

וְעָנְיָן מִצְוָה זוֹ: שֶׁאָנוּ מְצֻוִּים לְפַרְסֵם דָּת אֱמֶת זוֹ בָּרַבִּים, וְשֶׁלֹּא נִירָא בְּכָךְ מֵהֶזֵּק שׁוּם מַזִּיק, עַד שֶׁאֲפִלּוּ יָבוֹא אֵלֵינוּ אַנָּס עָרִיץ וְיִקְרָא אוֹתָנוּ לִכְפֹּר בּוֹ יִתְעַלֶּה - לֹא נִשְׁמַע לוֹ, אֶלָּא נִמְסֹר אֶת עַצְמֵנוּ לַמָּוֶת בְּהֶחְלֵט; וְלֹא נִתַּן לוֹ לַחֲשֹׁב שֶׁכָּפַרְנוּ, אַף שֶׁלִבֵּנוּ מַאֲמִין בּוֹ יִתְעַלֶּה.

וְזוֹ הִיא מִצְווֹת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּלוֹמַר: שֶׁנִּמְסוֹר אֶת עַצְמֵנוּ לָמוּת בִּידֵי הֶעָרִיץ עַל אַהֲבָתוֹ יִתְעַלֶּה וְהָאֱמוּנָה בְּיִחוּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע כְּשֶׁהִכְרִיחַ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַצֶּלֶם, וְהִשְׁתַּחֲווּ כָּל בְּנֵי אָדָם וְיִשְׂרָאֵל בִּכְלָלָם, וְלֹא הָיָה שָׁם מְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמָיִם. וְהָיָה בְּכָךְ חֶרְפָּה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאָבְדָה מִכֻּלָּם מִצְוָה זוֹ, וְלֹא הָיָה שָׁם מִי שֶׁמְּקַיֵּם אוֹתָהּ אֶלָּא הַכֹּל פָּחֲדוּ.

וְאֵין מִצְוָה זוֹ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּכְגוֹן אוֹתוֹ הַמַּעֲמָד הֶעָצוּם שֶׁבּוֹ פָּחֲדוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְהָיָה חוֹבָה לְפַרְסֵם יִחוּדוֹ וּלְהַכְרִיז עָלָיו בְּאוֹתָהּ הָעֵת.

וּכְבָר הִבְטִיחַ ה' עַל יְדֵי יְשַׁעְיָהוּ, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה חֶרְפַּת יִשְׂרָאֵל גְּמוּרָה בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד, וְשֶׁיּוֹפִיעוּ בָּהֶם בַּחוּרִים בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד הַקָּשֶׁה, שֶׁלֹּא יַרְתִּיעֵם הַמָּוֶת, וְיַפְקִירוּ דָּמָם וִיפַרְסְמוּ אֶת הָאֱמוּנָה וִיקַדְּשׁוּ אֶת ה' בָּרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ יִתְעַלֶּה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהוּא אָמְרוֹ: "לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ. כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ" (יְשַׁעְיָה כט, כב-כג).

וּלְשׁוֹן סִפְרָא: "עַל מְנָת כָּךְ הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם - עַל מְנָת שֶׁתְּקַדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי בְּרַבִּים".

וּבַגְּמָרָא סַנְהֶדְרִין אָמְרוּ: "בֶּן-נֹחַ מְצֻוֶּה עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אוֹ אֵינוֹ מְצֻוֶּה? תָּא שְׁמַע: שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ. וְאִי אִיתָא - תְּמַנְיָא הֲווֹ!".

הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ, שֶׁהִיא מִכְּלַל מִסְפַּר הַמִּצְווֹת שֶׁהֵן חוֹבָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְהֵבִיאוּ רַאֲיָתָם עַל מִצְוָה זוֹ מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

וּכְבָר נִתְבָּאַרְנוּ דִּינֵי מִצְוָה זוֹ בפ"ז מִסַּנְהֶדְרִין.