Today's mitzvah - Shiur #17

הַמִּצְוָה הע"ג

הוּא הַצִּוּוּי שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהוֹדוֹת בַּחַטָּאִים שֶׁחָטָאנוּ לְפָנָיו יִתְעַלֶּה בְּדִבּוּר, כְּשֶׁנָּשׁוּב מֵהֶם

וְזֶהוּ הַוִּדּוּי, שֶׁיֹּאמַר:
"אָנָּא הַשֵּׁם! חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ".
וְיַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר וִיבַקֵּשׁ כַּפָּרָה בְּעִנְיָן זֶה כְּפִי צַחוּת לְשׁוֹנוֹ.

דַּע, שֶׁאֲפִלּוּ הַחֲטָאִים שֶׁחַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִינֵי הַקָּרְבָּנוֹת הָאֵלֶּה שֶׁנִּזְכְּרוּ מִקֹּדֶם,
שֶׁבָּהֶם אָמַר יִתְעַלֶּה, שֶׁמִּי שֶׁמַּקְרִיבָם נִתְכַּפֵּר לוֹ -
צָרִיךְ עַל כָּל פָּנִים גַּם לְהִתְוַדּוֹת בִּשְׁעַת הַקְרָבָתָם.

וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה:
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה
כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם וְגוֹ'
וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" (בַּמִּדְבָּר ה, ו-ז)

וּלְשׁוֹן הַמְּכִילְתָּא בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק זֶה:
"לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא (וְיִקְרָא ה, ה)
יִתְוַדֶּה עַל חֵטְא אֲשֶׁר חָטָא;
עָלֶיהָ - עַל הַחַטָּאת כְּשֶׁהִיא קַיֶּמֶת, לֹא מִשֶּׁנִּשְׁחֲטָה.
אֵין בְּמַשְׁמָע שֶׁיִּתְוַדֶּה הַיָּחִיד אֶלָּא עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ".

לְפִי שֶׁפָּסוּק זֶה, כְּלוֹמַר אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה
"אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" נֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא
בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו וְהַנִּזְכָּרִים עִמּוֹ
כְּמוֹ שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ,
לְפִיכָךְ אָמַר כָּאן בַּמְּכִילְתָּא,
שֶׁלֹּא הָיִינוּ לְמֵדִים מִפָּסוּק זֶה
אֶלָּא חִיּוּב הַוִּדּוּי לִמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ;

"מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת?
אָמַר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְוַדּוּ.

וּמִנַּיִן אַף מִיתוֹת וּכְרֵתוֹת?
אָמַר: חַטָּאתָם, כָּל חַטָּאתָם-
לְרַבּוֹת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה;
כִּי יַעֲשׂוּ לְרַבּוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה.

וְשָׁם אָמְרוּ עוֹד:
"מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם - מִמַּה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ:
עַל הַגְּנֵבוֹת וְעַל הַגְּזֵלוֹת וְעַל לָשׁוֹן הָרַע; לִמְעֹל - לְרַבּוֹת הַנִּשְׁבָּע בְּשֵׁם לַשֶּׁקֶר וְהַמְּקַלֵּל; וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ - לְרַבּוֹת כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁיִּתְוַדּוּ.

יָכוֹל אַף הַנֶּהֱרָגִין עַל פִּי זוֹמְמִין?
לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא 'וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'
כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת אִם יָדַע שֶׁלֹּא חָטָא,
אֶלָּא הֵעִידוּ עָלָיו עֵדֵי שָׁקֶר.

הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ,
שֶׁעַל כָּל סוּגֵי הַחֲטָאִים הַחֲמוּרִים וְהַקַּלִּים
וַאֲפִלּוּ עַל מִצְוַת עֲשֵׂה חַיָּבִים עֲלֵיהֶם וִדּוּי.
וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר הַצִּוּוּי הַזֶּה, כְּלוֹמַר "וְהִתְוַדּוּ",
יַחַד עִם חִיּוּב הַקָּרְבָּן,
הָיָה יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּדַעְתֵּנוּ,
שֶׁאֵין הַוִּדּוּי לְבַדּוֹ מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ
אֶלָּא הוּא מֵהַנִגְרָרִים אַחַר הַקָּרְבָּן,
לְפִיכָךְ הֻצְרְכוּ לְבָאֵר אֶת זֶה בַּמְּכִילְתָּא בְּלָשׁוֹן זֶה:
"יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהֵם מְבִיאִין מִתְוַדִּין;
וּמִנַּיִן אַף בִּזְמַן שֶׁאֵין מְבִיאִין?
אָמַר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְוַדּוּ.

אֵין בְּמַשְׁמָע וִדּוּי אֶלָּא בָּאָרֶץ;
מִנַּיִן אַף בְּגָלוּת?
אָמַר: וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם" (שָׁם כו, מ).
וְכֵן דָּנִיֵּאל אָמַר: "לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים" (דָּנִיֵּאל ט, ז).

הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ מִכֹּל מַה שֶׁהִזְכַּרְנוּ, שֶׁהַוִּדּוּי מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְחוֹבָה עַל הַחוֹטֵא עַל אֵיזֶה חֵטְא שֶׁחָטָא, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, בֵּין שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן וּבֵין שֶׁלֹּא הֵבִיא קָרְבָּן, חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַר יִתְעַלֶּה:
"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ".
וּלְשׁוֹן סִפְרָא גַּם כֵּן:
"וְהִתְוַדָּה - זֶה וִדּוּי דְּבָרִים".

וּכְבָר נִתְבָּאֲרוּ דִּינֵי מִצְוָה זוֹ בְּפֶרֶק אַחֲרוֹן מִכִּפּוּרִים.